החלטה בתיק ת"א 29023-01-10

מבוא

1.      לפניי תביעת מדינת ישראל (להלן:" התובעת") לשיבוב בגין תגמולים שהינה משלמת ותשלם לשוטר רון דב, שנפצע בתאונה שארעה ביום 21.2.03, בהיותו הולך רגל, במהלך תפקידו כשוטר סיור במשטרת ישראל (להלן: " השוטר" ו-" התאונה" בהתאמה).

2.      הנתבע 1 (להלן:" הנתבע") נהג ברכב מנועי מסוג GMC מספר רישוי XXX (להלן:" הרכב"). במהלך נסיעתו במהירות גבוהה פגע בשוטר וגרם לו לפצעים קשים. הנתבע נהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח חובה בתוקף.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

3.      הנתבעת 2 - קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן:" קרנית") הינה תאגיד סטטוטורי שהוקם עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 [להלן:"חוק הפלת"ד].

4.      עפ"י הנטען, התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפלת"ד. קרנית חולקת על טענתה זו של התובעת שכן לטענתה עסקינן בתאונה במתכוון ועל כן אין עסקינן בתאונת דרכים ומשכך, דין התביעה להדחות.

נוכח טענות קרנית הגישו הצדדים סיכומים בכתב בצירוף תיעוד כמפורט בהמשך, על מנת שבית המשפט יכריע תחילה בשאלת סיווג התאונה.

5.      אין מחלוקת בין קרנית לקרנית לעצם אירוע התאונה ולפציעתו של השוטר וכן כי הנתבע נהג ללא רישיון נהיגה וביטוח חובה תקפים.

6.      קרנית הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע וצדדים שלישיים נוספים. ההודעה כנגד הצדדים השלישיים הנוספים נמחקה בהסכמה ללא צו להוצאות.

7.      בהתאם למוסכם בין קרנית לקרנית הוגש כראיה התיעוד כדלקמן בלא שמיעת ראיות והצדדים הגישו סיכומים בכתב:

·        כתב האישום והכרעת הדין בתיק הפלילי;

·        תיק בית המשפט המחוזי בתיק הפלילי;

·        תיק המשטרה לרבות ההודעות שנגבו מהעדים, ובכללם השוטר והנתבע;

8.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

פסק הדין הפלילי

9.      כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בת.פ. 156/03 (חי') בגין חמש עבירות. הנתבע הורשע ע"י כבוד השופט יצחק עמית, לאחר שמיעת הראיות, בארבעה סעיפי אישום: חבלה בכוונה מחמירה; הפקרה לאחר פגיעה; נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה בר תוקף; נהיגת רכב ללא פוליסה בת תוקף (להלן - " פסק הדין הפלילי").

הנתבע זוכה מעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי ס' 332ב' ל חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:" חוק העונשין" ).

10.בכל הנוגע לנתבע בלבד - פסק הדין קביל כראיה לכאורה. מנגד, אין בפסק הדין כדי לחייב את התובעת ו/או קרנית. יחד עם זאת, הממצאים והמסקנות בכל הנוגע לארבעת העבירות בהן הורשע הנתבע, מבוססים על חומר הראיות הרב שהובא בפני בית המשפט המחוזי ולאחר שבחנתי אותו בקפידה, אין לי אלא להרכין ראש ולאמץ את כל המסקנות הנוגעות לעבירות בגינן הורשע הנתבע.

11.  עם זאת, אין בהכרעתי זו על מנת לסייע בידי מי מן הצדדים, או כדי לפטור את בית המשפט מלהכריע במחלוקת הנכבדה: האם התאונה הינה בגדר "תאונה במתכוון" המוחרגת עפ"י ס'7(1) לחוק הפלת"ד.